כולנו יודעים שאבות אבותיהם של הכלבים המבויתים, אותם אנו מגדלים כיום, הם הזאבים.
למרות שהכלבים התפתחו בצורה שונה אבולוציונית מהצורה בה התפתחו הזאבים, ולמרות שיש היום מגוון מאוד מאוד גדול של סוגי כלבים שבא לידי ביטוי בדרישות תזונתיות שונות, חוקרים ותזונאים רבים עדיין מבססים את מחקריהם על תזונת כלבים על זו של אבותיהם. האם נכון לעשות זאת? מאמר זה נועד לתת מעט יותר מידע על תזונתם של הזאבים ועל זו של הכלבים על מנת להבין את הדומה ואת השונה ביניהן.
אז מה אוכלים הזאבים?
זאב היא חיה טורפת אשר מרבית תזונתה מבוססת על צייד של בעלי חיים יונקים מפריסי פרסה כגון: איילים, מוסים וחזירי בר. בנוסף על אלו, הזאבים יכולים לצוד גם בעלי חיים קטנים יותר ובהם בונים, ארנבות, ציפורים, מכרסמים, נחשים ואפילו חרקים. הכל תלוי באזור מחייתם של הזאבים ובתנאים האקולוגיים הקיימים בו.
הזאבים ניזונים לעתים גם מדגים, אם כי לא לעתים מאוד קרובות. בהשוואה לכמות היונקים הגדולים שהזאבים טורפים, כמות הדגים בתפריט שלהם קטנה מאוד.
ניתן למצוא בצואתם של הזאבים גם שאריות עשבים ופירות יער מה שמעיד על חלקם בתזונת הזאבים. יחד עם זאת יש לציין שלרוב כמויות של רכיבים אלו בצואת הזאבים הן קטנות ביותר ולכן לא נהוג לראות בהן כרכיב מהותי מתזונת הזאבים.
הזאבים צדים בלהקה ולכן תמיד יעדיפו צייד גדול. ברוב המקרים הלהקה תאכל רק את מה שהיא צדה, אך במקרי מצוקת מזון, הזאבים יכולים להסתגל ולאכול שאריות טרף שאינו שלהם.
תרבות האכילה של הזאבים היא חגיגה או צום, כלומר, כאשר יש צייד זמין הזאבים יאכלו הרבה, הרבה מאוד. זאב אפור יכול לאכול כ- 10 ק”ג בארוחה אחת (שלב החגיגה). אבל מנגד הזאבים יכולים לעבור ימים שלמים ללא אוכל בכלל (שלב הצום). המבנה הביולוגי והפיזיולוגי של הזאבים מאפשר להם לנהל אורח חיים תזונתי שכזה. יש להם היכולת לשמר חלבון ושומן – הם מאחסנים רכיבי תזונה אלו ב”מחסנים” ומשתמשים בהם בעתות מצוקה המייצרים מצבי צום. תודות לכך זאבים יכולים לצום לא מעט זמן והם בעלי יכולת התאוששות מהירה לאחר מצבים של ירידת משקל עקב הצום.
מה שמביא אותנו להבנה שהזאבים חוגגים או צמים בהתאם לזמינות הטרף בסביבתם. ולמרות שיונקים מפריסי פרסה הם הטרף המועדף על הזאבים, חוקרים מצאו שהם יכולים לצוד גם חיות משק מתורבתות (כבשים, עזים, פרות או חיות משק אחרות שנמצאות בסביבתן) ואפילו לפעמים פונים לאכילת מזון מפחי אשפה במידת הצורך. הסברה להתנהגות זו היא שמקורות הטרף המועדפים על הזאבים הולכים ומצטמצמים, בעקר בגלל השתלטות של בני האדם על אזורי המחייה הטבעיים של הזאבים.
כך או כך למדנו שזאבים יכולים להתקיים על תפריט תזונתי דיי רחב.
תזונתם של הזאבים מורכבת אם כך משלושה אבות מזון מרכזיים: חלבונים, שומנים ופחמימות, כאשר השניים הראשונים מהווים את האחוז המרכזי בתזונתם. התפריט התזונתי של הזאבים עשיר בחלבונים (כ-54%) ובשומנים (כ-45%) ומכיל מעט פחמימות (כ 1%).
ומה כלבים אוכלים?
למרות הקרבה לזאבים, תזונתם של הכלבים שונה מאוד מזו של אבות אבותיהם. הדבר נובע מהשוני הגדול באורח החיים של שני בעלי החיים. הזאבים שולטים במה שהם אוכלים ומה שהם אוכלים תלוי מאוד בסביבה בה הם חיים. לעומתם, לכלבים אין שליטה על מה שהם אוכלים והמזון המסחרי שלהם זמין רוב ימות השנה ללא כל קושי. הכלבים אינם בוחרים את תזונתם, אלו אנו שאחראים לדאוג לכך. לא רק זאת, הכלב המבויית לרוב אינו נדרש לבצע פעילות פיזית כלשהי (בטח שלא מאומצת כמו פעילות הצייד) בכדי לזכות בארוחתו. יש מגוון רחב של תזונה לכלבים אבל רוב האנשים בוחרים במתן מזון יבש לכלביהם. ישנם אנשים המשתמשים במזון רטוב אך בשל עלויותיו הגבוהות יחסית, הרוב משתמשים בו כתוסף להשלמת המזון היבש או כמעורר תאבון אצל כלבים חולים או בררניים במיוחד.
מזונות יבשים תעשייתיים מכילים דגנים, בשר, ירקות ופירות. תלוי במותג ובסוג המזון. בבואכם לנסות ולבחון את הפורמולה של המזון בו אנו משתמשים חשוב מאוד לזכור לקרוא את רשימת הרכיבים העיקריים בשק. רשימה זו נקבעת ע”פ האחוז המשקלי של כל רכיב ורכיב בשק. כלומר, מה שיש ממנו הכי הרבה יהיה כתוב ראשון, קצת פחות שני וכך הלאה. נושא זה מפורט מאוד בהרחבה במאמר אחר שמפורט באתר ושמו “איך בוחרים מזון לכלבים?”. מוזמנים לקרוא אותו ולהרחיב את הידע בנושא ספציפי זה.
יצרני המזון נדרשים ע”פ חוק לפרט על השק את המינימום של החלבון והשומן בשק, כמו גם את מקסימום הסיבים התזונתיים שבו. ייצרני המזון אינם נדרשים ע”פ חוק לציין את כמות הפחמימות בשק ולכן ערך זה לרוב אינו ידוע לנו הצרכנים. מכאן אני מסיקים שאין לנו, הצרכנים, דרך לדעת את הכמות המדויקת של כל רכיב ורכיב בשק המזון היבש. מעבר לכך, יצרני המזון מחויבים לפרט ומביאים בחשבון רק את הכמות הגולמית של כל רכיב , מה שאומר שאיכותו אינה נלקחת בחשבון אלא רק כמותו. חומרי גלם באיכות גבוהה יותר מתאפיינים ברמת נעכלות גבוהה יותר (רמת נעכלות גבוהה מתייחסת ליכולת של הכלב לפרק את חומר הגלם ולנצל את הערכים התזונתיים שבו) מה שהופך אותם לשמישים יותר לתפקודו של הכלב. חומרי גלם איכותיים יותר מתעכלים יותר טוב ומועילים יותר לבריאותו ולתפקודו של הכלב מאשר אלו ברמת נעכלות נמוכה אשר מתאפיינים בהפיכתם לפסולת ונפלטים מהגוף.
מערכת העיכול של כלבים יכולה להתקשות עם עיכול סיבים תזונתיים ואלו אינם נחשבים מקור אנרגיה עבור הכלבים (בניגוד לשומנים, לחלבונים ולפחמימות). למרות זאת, זה עדיין רכיב תזונתי עם חובת פירוט בכל מזונות הכלבים היבשים. יצרני מזון רבים מוסיפים סיבים תזונתיים לשקי המזון בטוענה שאלו דלים מאוד בקלוריות וגורמים לתחושת שובע ובכך יעילים לשמירה על משקל תקין ואף מסייעים לירידה נעימה יותר במשקל. לצערנו עניין זה שנוי במחלוקת ויש שיגידו שינם מחקרים שמראים כי סיבים תזונתיים אינם משפיעים על תחושת השובע של הכלבים.
הכלבים יכולים להנות מיתרונותיהם האחרים של הסיבים התזונתיים ובהם תכונותיהם האנטי דלקתיות ונוגדות החמצון. תכונות אלו של הסיבים התזונתיים יכולות לסייע במניעת השמנת ייתר, מחלות כרוניות של מערכת הדם הקרדיו וסקולרית וסכרת מסוג-2.
בשנים האחרונות אנו נתקלים בכל מיני אג’נדות שונות ומשונות בכל הנוגע לתזונת חברינו ההולכים על 4. הרבה לקוחות מחפשים היום מזונות דלים מאוד או נטולי שומן ובמיוחד דגנים מתוך אמונה שאלו בריאים יותר לכלב. אך למעשה, לא שומנים ולא דגנים אינם מזיקים לכלב.
כלבים יכולים לעכל ביעילות יחסית עמילנים (סוג של פחמימות) שמקורם בדגנים. עמילנים אלו מהווים מקור זמין לאנרגיה בתזונת הכלבים.
שמנים ושומנים שונים מהווים בהרבה מיקרים מקור איכותי לחומצות שומן מסוג אומגה-3 ואומגה-6 שלהן יתרונות תזונתיים רבים ומגוונים. בין יתרונותיהם התזונתיים: שמירה על בריאות העור והפרווה, הקטנת הסבירות למחלות בהן סרטן ומחלות לב, סיוע במניעת תהליכים דלקתיים ועוד. מעבר לכך, אחוז גבוהה של שומן מעלה מאוד את טעימות המזון ונמצא שכלבים לרוב יעדיפו אותו. ייתכן שהעדפה זו נובעת מהאבולוציה של הכלבים שאבותיהם כאמור נוהגים לאחסן כמות גדולה של שומן למצבי מצוקה וצום וייתכן שתגובה זו היא פשוט עניין של בלוטות טעם המעדיפות מזון עשיר יותר בשומן. כך או כך ברור ממחקרים שכלבים מעדיפים לקבל חלק ניכר מכמות האנרגיה שלהם משמנים ומשומנים.
יחד עם זאת חשוב לציין את תועת הכלבים הגרגרנים שאינם יודעים שובע. שומן אינו מזיק לבריאות אך כמות גדולה ומוגזמת ממנו כן.
מה המשותף למזון הכלבים ולתזונת הזאבים?
יש היום מגוון רחב של סוגי מזון יבש על בסיסים שונים. אלו מהם שמתבססים על ביזון, צבי, איילים ומוס מכילים מקורות חלבון מן החי שגם הזאבים לפעמים ניזונים מהם. כאמור, בעת מצוקת מזון הזאבים יכולים לעבור לצוד חיות משק אם הן זמינות בסביבתן. חיות אלו יכולות להיות כבשים, עזים, חזירים, תרנגולות ועוד. בבעלי חיים אלו נעשה הרבה פעמים שימוש בתעשיית מזון הכלבים.
ירקות המופיעים במזון לכלבים הם משהו שלרוב לא נראה בתזונת הזאבים בכלל.
אז האם נכונה ההשוואה בין כלבים לזאבים?
מבחינה תזונתית, יש קווים מקבילים ויש הרבה מאוד שוני בכל הנוגע לכלבים ולזאבים.
אורח החיים השונה כל כך שמנהלים שני אלו בהכרח שמשפיע על דרישותיהם התזונתיות, גם אם קווים אבולוציוניים המחברים ביניהם.
גם הכלבים וגם הזאבים נדמה שמעדיפים תזונה שעשירה בחלבונים ובשומנים, אם כי זאבים נוטים להעדיף מזון עשיר בחלבונים בעוד כלבים את זה העשיר בשומן.
גם לכלבים וגם לזאבים יש יכולת לצון לפרקי זמן ארוכים יחסית. הצום הארוך ביותר של כלב שתועד ארך 117 יום. אין זה אומר שעלינו להרעיב חלילה את כלבינו. כאמור, צום הוא תכונה שמאפשרת לזאב לשרוד תקופות קשות והוא מפתה עליה בעת תקופות טובות יותר. אבל! הרבה פעמים אנו נתקלים בלקוחות שהכלב שלהם לא אכל ארוחה אחת או לפעמים לא אכל יום-יומיים והם כבר רוצים לשנות לו את המזון כי הם חושבים שהאוכל לא טעים לו. יש לזכור שלכלבים יש יכולת לצום ולפעמים הם לא מרגישים צורך לאכול. הצורך באכילה אצל כלבים מושפע מאוד מהרבה גורמים ובהם מזג האוויר (כשחם מאוד כלבים אוכלים הרבה פחות ולפעמים לא אוכלים בכלל וכשקר מאוד כלבים נוטים להגדיל כמויות אכילה), רמת פעילות ספורטיבית, מצב רוח (שמחה ודיכאון משפיעים מאוד על כמות האוכל שהכלב צורך) ועוד. אם הכלב דילג על ארוחה אחת כלום לא קרה. אם הוא ממשיך לא לאכול חשוב לעקוב אחריו, לראות האם הוא שותה, האם הוא חיוני או שאין לו מצב רוח וכמובן שיש לפנות לווטרינר במידה ויש סימנים מחשידים. אבל לפעמים כלבים פשוט לא אוכלים כי היום זה כבד להם מידי ובא להם לצום קצת.
לכלבים, כמו לזאבים, ישנה היכולת לעלות חזרה למשקל תקין דיי בקלות לאחר איבוד משקל שנגרם כתוצאה ממחלה או לאחר המלטה והנקה.
למרות שעברו תהליך של ביות, נראה שחלק גדול מהכלבים שמרו על התכונה ההתנהגותית של הזאבים לצרוך כמויות גדולות של מזון כל עוד הוא זמין להם. בשל תכונה זו נטייה להשמנה בקרב כלבים נפוצה מאוד ויש לעזור להם בפיקוח ובמתן כמות מזון הגיונית ומתאימה לרמת פעילותם היום-יומית.
ההבדל הגדול ביותר, בנוגע לתזונה, בין כלבים לזאבים הוא יכולתם של הכלבים לעכל עמילנים. הבדל זה מיוחס לשלושה גנים הגורמים ליכולת זו של הכלבים. ההבדל הגנטי הזה מאפשר לכלבים לחיות, ואפילו לחיות טוב, על תזונה שעשירה בעמילנים כמקור אנרגיה, מה שאבות אבותיהם הזאבים אינם יכולים לעשות. ולמרות שלכלבים ישנה היכולת הזאת, השפעתה ארוכת התווך של תזונה עתירת עמילנים על בריאות הכלב עדיין איננה ידועה ולא נחקרה מספיק ולכן נעדיף לתת להם תזונה שעשירה יותר בחלבונים ובשומנים כמקור אנרגיה ולא פחמימות פשוטות ועמילניות.
לסיכום:
הכלב שלנו התפתח מהזאב, אך בפועל, כבר הרבה שנים טובות הוא איננו זאב. ההבדלים בינן הכלב לזאב הם גם הבדלים פיזיולוגיים וביולוגיים וגם הבדלים באורח החיים שמנהלים בעלי חיים שונים אלו.
השילוב בין גורמי השוני האלו מביא לכך שלכלב המבויית יש צרכים תזונתיים שונים מזה של הזאב.
הזאבים הם טורפים דיי מובהקים, לעומתם לכלבים ישנן כמה תכונות של צמחוניים ובהן היכולת להפיק אנרגיה מפחמימות עמילניות ולעכלן ביעילות יחסית. הזאבים לעומתם מפיקים את מירב האנרגיה שלהם מחלבונים ומשומנים וכמעט ובכלל לא מפחמימות.
הבדל מהותי זה הוא שגורם לייצרני המזון להשתמש בדגנים, בפירות, בירקות ועוד ביצירת פורמולות המזון שלהם. יחד עם זאת נראה כי כלבים יעדיפו הרבה פעמים, אם תינתן להם הבחירה, לצרוך מזון שמקור האנרגיה שבו הוא שומן וחלבון.
מרבית הרכיבים הנמצאים במזון היבש של הכלבים שלנו אינם רכיבים שהזאבים צורכים בתזונתם, לפחות כל עוד הצייד הטבעי שלהם זמין להם.
אפשר וחשוב להבין מאיפה הגיע הכלב ואיך זה משפיע על תזונתו היום אך חשוב להביא בחשבון שזהו יידע על הרקע של אבות אבותיו בלבד וכי הכלב עבר תהליכים אבולוציוניים שונים מאוד מהזאב ולכן חשוב מאוד לבחון כל מיקרה לגופו. גם בתוך קהילת הכלבים יש מגוון עצום של סוגים ושל דרישות תזונתיות. חשוב תמיד להבין שאין מזון אחד מתאים לכל הכלבים. עלינו לבחון היטב את הדרישות התזונתיות של הכלב שלנו ולבחור עבורו את התזונה המיטבית.
נסכם ונאמר שלמדנו שאומנם אנחנו יכולים להסיק הרבה על העדפותיהם התזונתיות של הכלבים ועל התפתחותם האבולוציונית מתוך למידת אורח החיים והתזונה של הזאבים, אך אל לנו לבסס את ההמלצות התזונתיות של כלבינו מתוך כך.